הציור הפואטי של יעל נויבירט

 מסעה הנוכחי של יעל נויבירט אל מחוזות השירה באמצעות מברשת ציורה יוצר סדרה חדשה ומרגשת של עבודות המתרגמות את תחושותיה העמוקות למשמעות המילים, לדימויי היצירות הכתובות, לסערות הנפש המצויות בתוככי ליבה. תערוכתה החדשה אינה עוסקת בתרגום אילוסטרטיבי לשירים הקלאסיים עליהם בגרנו ואשר הדימויים המתקשרים אליהם מנווטים את חרטום הספינה התרבותית המובילה את חיינו – אלא היא בונה הקשרים חדשים המקשרים בצורה האסרטיבית ביותר בין חידודי המילה ועומקיה לגוני הצבע והצורה שנוצרו. עיסוקה האמיתי של יעל נויבירט מצוי בתחום ייצוג הסיפור, המעשה, האווירה והתוכן הפואטי של היצירה הכתובה והבאתו באופן אמפטי עמוק ישירות את מעבה הרגש של כל אחד מאתנו הצופים.

מהלך אותנטי אל תוככי המפגש האינטרדיסציפלינרי של יעל נויבירט – זה המבטל באחת את גבולות הסער הפנימי המומחש במתחם הקיים בין הויזואליה לבין התשומות הנראות באופן ישיר בציורים ידגיש באחת את הדיון האמיתי. אותו דיון שמעלה האמנית, בדבר שימושה של האמנות כמתווכת בין ההוויה האמיתית של החיים לבין העיסוק במהלכי העלילה כפי שהם מצוירים במסגרת הנתונה. רותי דירקטור גורסת בספרה "אמנות עכשווית אני מדברת אליכם" – "את הפרויקט של האמנות ניתן לכאורה למצות במשפט אחד השאיפה להגיע לתיאור אשלייתי של המציאות. האמנות שאפה מאז ומתמיד לדברים שהם מעבר לטכניקה של העתקה ומעבר לנראה לעין. אמנות בעלת איכות המשאירה את הצופים הפחות מתוחכמים מסופקים למדי, אולי לא ירדו לעומקם של כל דוברי הקריאה, אבל לפחות נהנו מן הייצוג האשלייתי של הטבע." 

הציור הפואטי של יעל נויבירט עוסק בהפרדת המקום והזמן מהעלילה, נוטל את מרכיביו הרגשיים הסוחפים אל שיאים חדשים של חוויה, מרקיע ומנתק בסחיפה חושית טוטאלית ואחרת תוך כדי שהוא עוטה בו את הצופה בו. בנקודה מסוימת קשה לומר מה ייזכר מהתערוכה והיצירות בדמיונו של הצופה. האם תהיינה אלה משיכות המכחול המסיביות בציורים עתירי הגוונים בשפה הנויבירטית הידועה, או שתהייה אלה שורות היצירה המצוטטות בתרגומה הויזואלי הכל כך פתוח ורגשי של היוצרת.

מה שבטוח ייזכר הנו השימוש התרבותי באותות הזמן ובקודים האמנותיים הכל כך ייחודיים לשפה המובאת בתערוכה. "מהי רוח הזמן? מעבר לכל היבטיה המטאפיסיים, נותרת אותה הכללה, אותה הפשטה של תכנים, המאחדת את כל גילויי התרבות החשובים באותה תקופה" כותב אוצר אמנות גדעון עפרת בספרו "לגעת". ואכן, יעל נויבירט עוסקת במעין יצירה של קלאסיקה חדשה, קלאסיקה מקומית המנכסת את הדימוי המופיע בציור כמבאר השירה, וההפך, הויה חדשה הנוצרת מהדימוי הכתוב הבונה מארגי צבע וצורה בשפת הציור.

בתערוכה הנוכחית, חשוב להדגיש, כי כל ציור מלא דימויים והמחשות ויזואליות היכולים להיות משויכים למספר שירים ויצירות ספרותיות. אין הקפדה ישירה אחת לאחת בין היצירה המצוטטת והמתורגמת לציור. יעל נויבירט נוטלת קמצוץ של סער פנימי ואישי משלה המתחבר לדימוי כלשהוא הבא מהשיר - ויוצרת ציור פואטי חדש המוליד עבודה משולבת עמוקה. לציבור הצופים לא נותר אלא לצאת למסע משותף  לתוככי ליבה ולאתר את צפונות ההשפעה וההמחשה שהתוו את דרך יצירתה.

                                                                                               דורון פולק, אוצר

שפת אלים חרישית יש,לשון חשאים                                                      

לא קול ולא הברה לה,אך גווני גוונים                                                                                      

 וקסמים לה ותמונות הוד וצבא חזיונות...                                                                                      

 הלא היא לשון מראות                                                                                             

 ח.נ. ביאליק  

פתח דבר

 בשיר דלעיל מתאר ביאליק את הזדקקותה של  השפה המילולית ללשון המראות, לאותה שפה:ש "לא קול ולא הברה לה, אך גווני גוונים",המשלימה את הביטוי המילולי ומשמשת אף היא כאספקלריה למצבים, לרגשות ולהלכי רוח משתנים על כל גוניהם. ביאליק מגלה לנו כי האמנות היא שפת האלים, שמילותיה הן תמונות וחזיונות ,ובה " בלשון זו יתוודע האל לבחירי רוחו ויוצר אמן יגלום בה הגיג לבבו...". שפת מראות אלוהית זו היא אפוא נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה – הלא הם האמנים, היודעים לקרוא אותה והם עושים זאת על ידי זיהוי היחסים בין מרכיביה ובכך מתקרבים לפענוחן של אמיתות הקיום המטאפיסיות.

 ציוריה של יעל הם סך המאגר האינטלקטואלי והאמוציונאלי שלה ומבטאים את מידת הזדהותה עם יוצרי השירה, תוך בחירה באמנות ש "קסמים לה ותמונות הוד וצבא חזיונות". העבודות הן פיגורטיביות ברובן, נבנו משכבות רבות של משיחות מכחול אינטנסיביות היוצרות מרקם עשיר, דשן ודחוס.  האמנית עושה שימוש בצבעים עזים המסגירים סערת רגשות ,החבויה מאחורי חזות שלווה לכאורה, תוצר הכנעה למסגרת החינוך המסורתי המחייב משמעת והקפדה על רגשות ויצרים, אולם באמנות כבאמנות-סופו של היושר הפנימי לנצח, ואנו זוכים להתפרצותה של יצירה המציגה ליריקה,חרדה, תקווה ואהבה בסצנות המשתרעות בין השתאות לשמחה.

זו היא הצצה לעולם המופלא והאיזוטרי של האישה שבו האיפוק מתמוסס בערגה ליפעת צלילי השירה של החיים, החווים את שיאם כאשר ציור נוגע בשיר.

 כשהתערוכה קרמה עור וגידים, חשבנו שמיצינו את כל הפוטנציאל שבה, אולם נגלה לנו פן נוסף שבמסגרתו נוצרה הזדמנות לרעות בשדות תולדות התהוות התרבות ביישוב העברי בארץ ישראל. נתנו דעתנו לכך, שהמשוררים ששימשו השראה לציורים היו כולם יוצאי ארצות דוברי רוסית, ובחלקם החלו את דרכם ככותבי שירה בשפה הרוסית, כאשר זיקתם לתרבות ולעם הרוסי ניכרת בשיריהם ספוגי הערגה לנוף מולדתם הראשונה. באופן כללי , המורשת התרבותית של עמים רבים הועשרה זה דורות מהמאגר האיכותי של האמנות והתרבות הרוסית על מלחיניה, סופריה ואמניה. אולם אין מדינה בעולם, מחוץ למדינות הגוש הסובייטי לשעבר, שהטמיעה את התרבות הרוסית בעצמה כה גדולה כמו מדינת ישראל.

 העלייה הראשונה שהגיעה מרוסיה בשלהי המאה ה-19,  הביאה עמה את השפה הרוסית, הפולקלור, המנהגים, המוסיקה, הספרות ורעיונות הסוציאליזם. ראינו בכל אלה פתח להרחבת בסיס התערוכה בהוספת חלק דוקומנטארי, שיתאר את תרומתה של מורשת התרבות הרוסית העשירה לחיים התרבותיים בהתהוותם בארץ ישראל, שהשפעתה מורגשת עד עצם היום הזה, הודות לעלייה המאסיבית של שנות ה-90 ,  ובכך להביע את תודתנו והערכתנו העמוקה למפעל התרבותי האדיר, שנפל בחלקנו לינוק מעושרו רבות.

                                                                                  אלי לביא-אוצר התערוכה

                                                                                  מנהל התרבות והמוזיאונים

                                                                                  עיריית רמת גן-ישראל

                                                                                  2004-1986

 " Have you ever looked at a painting and felt that you were actually watching the artist work, sharing in her inspiration and being included in her ongoing statement?

    This is what Yael Neuwirth gives in her art.  She is a multifaceted artist both in subject matter and style.  Her portfolios of work include subjects that are deeply varied … Nature, Portraits, Cultural Mythology, Abstract Expressionism, and the Holocaust.

    Her style ranges from realistic to pointillist to linear cubist.  Yael uses her work to communicate her vision of the world, concentrating on people and places that arouse her own set of emotions.  Working in oil and acrylics, her signature style arrests the viewer with its interwoven layers of transparent and opaque color inspired by Mediterranean light.

     Each of Yael’s paintings is a journey that is an adventure for the senses, combining subtle insights, sensual textures, with washes and brush work that impress with their audacity and intimacy. "

Dr. Arthur A. Winters

Professor Emeritus of Communications

Fashion Institute of Technology/State University of New York

New York City, New York

“….Interesting is the fact that she is very sensitive and deals with literal instructions. The canvas is the story and the stories or poems she has absorbed through the years, are  depicted through the hand of a very sensitive woman who leaves warm and exciting paintings…”

Moshe Rott

Artist and art critic(1978)

·        “Yael has not entirely severed her connection to landscapes. As a matter of fact there is a theme to her pictures with equilibrium by which there is no means of simplifying or denouncing depth and perspective. Rhythm and angles serve the purpose, based on strong colors and calm opposite storm. The intertwining of stories connected to readiness and thought.”

·        “Also in her pictures one can depict hints and in general lines of  figures whose facial  expressions show innocence, and others more abstract”

·        “The uniqueness in Yael’s paintings  is her straightforward attitude to her inner sense, as opposed to the complicated questions of the universe. Opposite man’s nature out of tenderness and compassion. Her paintings can be altered through spontaneous planning of similar paintings with associative connection, because her paintings are created based on prose.”

A.    Yochai

Painter and curator (1995)

member of the Board of Directors of the Painters Association in Tel-Aviv

   Memories, events and beliefs are sacred dreams for paintings, and hence the mood of the artist’s life is translated into pictures. If your world changes, your paintings change. Your hand, charged by heart and mind, sets about its task in new ways.

   In the preface to the catalogue of the exhibition of art,  “Mabat Ve'Hebet” (“A Glance and Aspect”), in the Leipzig Opera House, the director of the Ludwig  Museum in Cologne writes “The artist working in Israel lives in a world of exciting and fertile contrast.  His artistic roots are indeed planted in Europe, however physically and spiritually, he is at the crossroads between the West and the Near East. From a geographical point of view, he is close to the European periphery, however from an artistic point of view, he is in touch with the international art and he participates in the open dialogue that it conducts.

   “Yael erupts with swift and sensitive draws of her brush, and builds wonderfull textures and compositions on the verge of Abstract Creations which  know how to hint and emphasize not only feelings but also ideas. This is  gentle and strong painting at the same time. Wise painting, capable of telling the viewer and making him partner at the same time.

   Yael has her own private handwriting as well as a picturesque language characterizing her rich world of making. Her works are built as layer upon layer, the colors sprout and integrate whilst building a texture belonging to no one else. Her exhibitions convey a message of inspiration,  sage and a growing and accumulated know-how.

Chaim Rosental

Painter and University Lecturer

Ex. Cultural Attache in U.S.A(1995)

   The subjects of her paintings are usually taken from the landscapes of Israel, the Bible and various events. Every detail of her works shows the originality of her conception, idea and execution. Her figures exhibit dynamic motions and each painting shows a balance between tranquility and tension. Her uniqueness is in her ability to capture the special atmosphere of each site and to transfer it expertly to canvas.

Mika Ginzburg Ph.D.

Painter and Curator(1997)

   “Yael Neuwirth’s unique attitude towards the plastic art is seen by her ability to create an interesting  harmony between the abstract and the figurative.  She creates on canvas a mystic world, which leads the viewer more and more to the awareness of his inner self and wander freely with his imagination.

Yael Neuwirth’s paintings apply to any period in time as they describe imaginative realities beyond time or place, so the viewer too  can  be part of that endless voyage of imagination…”

Prof. Arie Weiss

Artist and Curator (1998)

   “Of significance in the paintings of Yael Neuwirth, are the colors which are  daintily harmonious on the one hand yet stormy and daring on the other. The merging of the various hues brings out the uniqueness of each work.  The nuances of observations, those of deep thought, tenderness, inner suffering are all reflected in her works. The prominent quality, the precision of values are all brought out in Yael’s paintings. She knows exactly where each color would bring out the best meaning to the painting. She makes her colors sing.

The harmony of a painting is in lines, brush strokes, colors and figures which merge into the frame of life and relevance.”

Jacques Heller, artist

Maitre d’art,artist(1998)

   Dear Mrs. Neuwirth, I particularly appreciate the water colour -  perhaps because I like this media very much, but perhaps also because they are really good.

I honestly believe you should send one for the Enko National Museum in China.

Lilian de Luca(1998)

Kakusu, Bijutacu, Shingikai

   “Yael Neuwirth emerges gradually from the authentic to abstract painting. Taken from a distant world, one can fathom that the conception was conceived from the influence of philosophic, fiction or other literature… It should be noted that stress was put on the design of the human element, or that of other creatures and so stayed within the sphere of her dreams and abundance of imagination. Suffice to look at “Jerusalem sunrise” to realize that the theme was built up thoroughly, underwent an internal eruption and only after a certain period, during which time, feelings and emotions had accumulated into one whole unit.. By the way, Yael herself confessed, that literature in general and theology in particular were her source of inspiration. These influences in general and the Bible in particular can be seen in her work.
 

   The use of a brush, with the help of colors, the combination of colors in particular influence the onlooker to thinking and concentrating on the series of pictures. “Jerusalem sunrise” is dominated by the yellow color in all its nuances which gives one the impression of infinity … hues that go from one extreme to the other to show the endlessness.

   I myself was on one of the hills of Jerusalem, a few days ago, and without prior intention, turned my eyes in the direction of the Old City. I felt chills up and down my spine as I observed the Pastel of sunset in Jerusalem, the meticulously planned rays of light by the clouds above, sending millions of molecules over the walls. I stared and was shocked to realize how engulfed both I and my thoughts were in grasping the impact of the scale of colors.

  Yael Neuwirth is the perfect weaver of the picture “Jerusalem Sunrise” capturing the wonderful evening light.
Reading the Bible which is the ultimate stage of understanding, explains the coloring and enables the plastic artists, writers and poets to enhance their ideas…”
“... Her Flamingo gives the impression of a ballet dance on a colorful background well integrated with the addition of good lighting and music.The feeling emerges as the flow of life in the canvas”
 
Paul Liebovich, Ph.D
. Journalist and Curator (1999)
 

An interview with Yael Neuwirth

“Prips” Art magazine – edited by Itamar Yaoz – Cassette

   What are the lines that characterize your work?

   My art is varied by coping with curiosity and the endless subjects and techniques. With the numerous ways and means of expressing all of the above at the same time not losing the uniqueness in each field. I work in oils, acrylics, pastels, aquarelles and pencil. Sometimes I cross bounds and use a combination of several techniques and materials and am excited over and over again.

  How do you succeed in combining the two areas of your interest, Art and 

   Literature?

  Due to my closeness to literature and poetry it is inevitable that at some point I get the urge to move on and continue where the poet stopped, by giving a visual dimension and expression through lines and colors. Touching the written word is the basic cause for soaring into the world of art. The foundation of leading on to an imaginary dialog between the poet, the philosopher and me. This is expressed in the painting which exists within its own rights – a personal selective  and sovereign interpretation.

  What are the subjects that influence you?

  There is no area in life which does not interest or intrigue the artist. The artist is first and foremost a person with “flame in the gut” which is  the pen,  paint brushes  which serve to express her/himself. My curriculum vitae is doubtless the most influential on my paintings, the metaphor of poems, on the existing presence to illustrate and continue. For example, Dalia Rabikovich the poet, exposes in her poem “bewitched” a feeling of solace, the embarrassment of identity as a result of endless eruptions between sadness and pleasure, between  relief and indifference, renewal and forgetfulness , creativeness and lack of interest ,life and death. All the above have given me my “magic”.

   The work inspired by “Megilat Ha’Esh” (The scroll of fire), is a poem by Bialik, our National Poet, expresses the dilemma of the Jewish existence – a dilemma which still seeks for a solution.

In contrast, the works in the “Bacchemalia” series, depict a dynamic world, overflowing with cheerfulness and joy of life.

The motto of the anthology “Bird of Stone” which comprises of songs on Jerusalem, There is a passage written by a British soldier to his mother, when he reached Jerusalem in 1945, as follows :

   “As I stand this evening, facing North, and the valley wrapping itself in the shrouds of the bright desert night, I compare this unique city to a stone bird entrapped in the grasp of God, unable to free  itself. Perhaps, because of his short visit to the city of Jerusalem, he  came up with this interesting and amazing image of Jerusalem. This is whence my “Stone Bird” was created.

The whole country with all its landscapes and variety of colors, is also a source of inspiration. The motif of the seclusion of “Old Hillel” “The place I love most, there my legs lead me”

   In the analogy to my paintings: “there my eyes and brushes lead me”.

In the background – songs. Works are found which establish an attachment for example, Rachel and Shaul Tchernichovsky  with “so barren  is your landscape”, “a barren mountain” etc.

As opposed to the green and clear  blue of the Sea of Gallillee, the Upper Gallillee with “how abundant are your flowers in winter along the way” and Rachel with “it can be said that landscapes are sometimes longings….”.

Therefore, my landscapes besides being concrete and stable are also landscapes of the soul, and longings of the heart.

.